מזווית קצת אחרת

אלפי בני ובנות נוער מגיעים כל שנה לפנימיות ברחבי הארץ. הם אלה שנפגשים בצוות ובמקום אך גם להוריהם יש מקום חשוב בהחלטה של ילדיהם על יציאה מהבית ומעבר לפנימייה. 

הלכנו לבדוק מה הורי החניכים של חברת הנוער חושבים על החניכות של ילדיהם.

פגשנו את עינת רכלי, אמא של אלמוג- חניך בשכבת יב', ושמענו את מה לה יש להגיד

יום שני 14.5.17 י"ח באייר התשע"ז  10:00

מיכל גורדון

 

בכל שנה מגיעים לפנימיות ברחבי הארץ אלפי בני ובנות נוער, הם אלה שנפגשים בצוות ובמקום אבל גם להורים של אותם בני נוער יש מקום חשוב בהחלטה של ילדיהם על יציאה מהבית ומעבר לפנימייה. 

פגשנו את עינת רכלי, אמא של אלמוג- חניך בשכבת יב', ושמענו את מה לה יש להגיד על החניכות של אלמוג בחברת הנוער אשבל.

אלמוג הגיע לפני כמעט שלוש שנים לחברת הנוער והצטרף לקבוצת הדר, שהיום בשכבת יב'.

נפתח בשאלה הראשונה, למה אלמוג בחר ללכת לפנימייה? ומה את חשבת על ההחלטה הזו?

אלמוג יצא לפנימייה כבר בכיתה ט'. לפני חברת הנוער הוא הגיע לפנימייה אחרת.

אלמוג החליט ללכת לפנימיה בהתחלה בעיקר בגלל חבר שהתחיל ללמוד בפנימיה וגם בגלל שהוא חיפש מסגרת עוטפת יותר אחרי שכל השנים למד במסגרת דמוקרטית.

אני בהתחלה קצת נלחצתי מהרעיון אבל הבנתי מאוד את הצורך ואחרי שקראתי יותר והיינו בביקור בפנימיה הרגשתי שזה באמת יכול לעשות לאלמוג איזו שהוא שינוי שהוא מחפש בעצמו.

אז אחרי שהוא החליט לעזוב את הפנימייה הקודמת, איך הגעתם דווקא לחברת הנוער אשבל?

עניין של מזל שעליו אני באמת מודה כל יום.

אלמוג נפלט מאותה פנימיה בה התחיל בצורה מפתיעה ובלי הדרכה לאיך להמשיך...

משיטוט באינטרנט מצאתי את אשבל ומיד משהו נראה לי נכון, בהתחלה בעיקר האפשרות ללמוד רכיבה, המסגרת הקטנה, שלחתי את הפרטים שלנו  והעובדת הסוציאלית שיצרה איתי קשר מהפנימייה, העמיקה את התחושה הנכונה , התרשמתי מאוד מהפתיחות, ההקשבה והרצון לקבל את הילד ולהכיל אותו.

אחרי שהתרשמתם בהתחלה, הוא הגיע לניסיון וכו'. למה בחרתם שהוא יישאר?

בזמן השהות באתגרון (שבוע הניסיון) אלמוג מאוד נהנה ורצה להישאר. אחר כך התחילו התלבטויות שלו, אבל אני הרגשתי, כשהוא חזר הביתה, שהמקום באמת יכול להיות נכון לו. חיפשתי את המסגרת הקטנה, המכילה והמקשיבה.

אלמוג כבר יותר משנתיים חניך בחבה"נ, מה את מרגישה שזה נתן לו? איזה תהליכים ושינויים את מזהה בו?

וואו. אני חושבת שממש רואים את השינוי והצמיחה שלו בשנתיים וחצי האלה. 

כמו שאלמוג מגדיר, הפנימייה היא בית ספר לגמילה משקרים.

השינויים עצומים ומרגשים, תהליך של התעצמות פנימית, למצוא את הטוב בתוך עצמך, לקבל את האחר והשונה ולשמש גם כאוזן קשבת ותומכת לחברים.

תמיד מרגש אותי לראות את הקשרים החברתיים בפנימיה.

לא תמיד אלמוג היה חוזר ברצון לחברת הנוער, לפעמים קשה לחזור ממסגרת פתוחה לגמרי של בית אבל תמיד בדיעבד הוא שמח על כך והצליח למצוא יותר ויותר את עצמו.

שאלה אחרונה, איך הקשר שלך, כאמא לחניך, עם הצוות?

התחושה היא קודם כל שאוהבים מאוד את אלמוג, רוצים אותו וכשקשה לא מוותרים.

הקשר עם הצוות טוב, אני יודעת שיש לי למי לפנות ועם מי לדבר כשצריך.

הצוות גם מאוד מקשיב וקשוב לצד שלי כאמא שמכירה את הניואנסים הקטנים.

תחושה של כולנו יחד כולל אלמוג באנו לעשות עבודה.

מתאים ממש לילדים שעברו חוויות לא פשוטות ותיוגים שונים או פשוט לא מוצאים את עצמם במסגרת אחרת.

בחברת הנוער לא מקלים ראש ומקבלים כל דבר, אבל תמיד נותנים את האפשרות לחשוב ולהבין, מקום לשיחה עמוקה והקשבה.

הבנתי מלימור (המדריכה של אלמוג) שממש בתקופה הזו נפתחת ההרשמה לשנה הבאה אז זו הזדמנות טובה להגיע ולפגוש את חברת הנוער. אני ממליצה בחום עצום על המקום!

ובנימה אישית לצוות- המון תודה על מי שאתם.